נשיאי ישראל
ראשי ממשלה
שופטים
ראשי המטה הכללי
אריאל שרון - אלבום תמונות - צילומים לע"מ
יצחק רבין - אלבום תמונות - צילומים לע"מ






 



חזרה לרשימה    








ראש ממשלת ישראל - 2001-2006.
אריאל שרון נולד בכפר מלל בשנת 1928. את ניסיונו הצבאי הראשון הוא רכש כאשר הצטרף לארגון ההגנה בגיל 14. הוא היה רק בן עשרים כאשר פיקד על פלוגת חי"ר בחטיבת אלכסנדרוני בזמן מלחמת השחרור 1948.
פרסומו כגיבור מלחמה גדל בשנת 1953 כאשר ייסד את יחידה 101 ואף פיקד עליה. יחידת קומנדו זו הוקמה על מנת להשיב בפעולות נגד כלפי בסיסי הטרוריסטים הערבים (הפידאיון) שתקפו בארץ באותו הזמן. מיומנותו הצבאית באה לידי ביטוי בזמן מלחמת ששת הימים כאשר הוא הוביל דיוויזיה משוריינת. שנתיים לאחר מכן הוא קודם והיה לאלוף פיקוד דרום.
לאחר שחישב את סיכוייו לתפקיד הרמטכ"ל כקלושים הוא פרש משירות צבאי ביוני 1972 אך ניקרא לשוב לשירות בזמן מלחמת יום-כיפור(1973) על מנת שיפקד על אוגדה משוריינת בגזרה הדרומית.
אריאל שרון נכנס לפוליטיקה לאחר מלחמת יום-כיפור. הוא נבחר לכנסת בדצמבר 1974 אך פרש לאחר שנה. שנתיים לאחר מכן היה שרון יועץ הביטחון של יצחק רבין בממשלתו הראשונה.
כתוצאה ממלחמת יום-כיפור ומפרישת יצחק רבין ב- 1976 מראשות הממשלה התפקח שרון מאשליותיו לגבי כוחה של מפלגת העבודה והוא הקים את מפלגת "שלום ציון" שזכתה בשני מושבים לכנסת בבחירות של 1977 שהתקיימו לאחר פרישתו של יצחק רבין. באותם הבחירות עלתה לראשונה לשילטון מפלגת הליכוד. שרון פרק את מפלגתו והצטרף למפלגת הליכוד.
ראש הממשלה דאז, מנחם בגין, מינה את שרון לתפקיד שר החקלאות ויו"ר ועדת השרים להתיישבות. תפקידים אלה הוא ביצע עד לשנת 1981. עם עליית הימין הפוליטי והציונות המשיחית החל שרון להתקרב לגוש-אמונים ואף עודד במסגרת תפקידיו את ההתיישבות בארץ. מאז תקופה זו הוא נחשב ע"י אנשי גוש-אמונים למגן מטרתם וזאת למרות היותו מעורב בהחזרת ימית למיצרים במסגרת הסכמי השלום עם מיצריים.
המוניטין של שרון נפגע כאשר היה שר הביטחון בין השנים 1981 ל- 1983 זמן מלחמת לבנון. ואומנם אהוד ברק בזמן מסע הבחירות שלו ב-2001 תקף את שרון תוך כדי הזכרת מעורבותו במלחמת לבנון ופרסום מסקנות וועדת קהאן בנוגע לטבח בסברה ושטילה.
בין השנים 1984 ל- 1990 היה שרון שר התעשייה והמסחר ובין השנים 90 ל- 92 הוא היה שר השיכון.
בכנסת ה- 13 היה שרון חבר בוועדת החוץ והביטחון. ביולי 1996 הוא מונה לתפקיד שר התשתיות הלאומיות במסגרת הסכם פשרה בינו לבין ראש הממשלה דאז בנימין נתניהו. לאחר פרישתו של דוד לוי מהממשלה הוא קיבל את משרת שר החוץ.
הקריירה הפוליטית של שרון נסקה למעלה כאשר נתניהו הפסיד בבחירות של 99 לאהוד ברק ושרון נבחר לראשות התנועה. הוא השפיע רבות על בניית הכוח המחודש של מפלגת הליכוד לאחר שזו הפסידה מספר רב של מושבים בכנסת בבחירות של 99.
מהרגע שבו כשלה ממשלת ברק להבטיח רוב בכנסת בשלהי שנת 2000 יצא שרון בתדמית תקשורתית של אדם שמיתן את דעותיו והתקרב יותר למרכז המפה הפוליטית. הוא נימנע מנושאים הנתונים בויכוח.
על ידי שימת דגש על ממשלת אחדות לאומית והבטחה לביטחון אישי ולאומי ונקיטת גישה שונה במו"מ המדיני על השלום.
הוא הוביל מסע בחירות מוצלח וניצח ברוב של 25%. הבחירות של 2001 היו הבחירות עם המספר הנמוך ביותר של בוחרים רק 59% מכלל הבוחרים הצביעו. 15-20% מציבור הבוחרים כלל לא הגיעו לקלפי. כמו כן רוב הערבים הישראלים לא הצביעו בבחירות אלו.
בינואר 2003  נבחר כיושב ראש הליכוד לכהונה שנייה כראש הממשלה.
הממשלה בראשותו הובילה מאבק נחוש בטרור, קידמה את מעמדה הבינלאומי של ישראל ויזמה שורת רפורמות בתחומי הכלכלה, החברה והחינוך. במהלך כהונה זו יושמה "תוכנית ההתנתקות" אותה יזם והגה. 
בנובמבר 2005 פרש אריאל שרון  מהליכוד והקים את תנועת "קדימה".
בינואר 2006 לאחר שסבל משבץ מוחי, אושפז בביה"ח הדסה עין כרם ושקע בתרדמת.
לאור מצבו הקשה, הועברו סמכויות ראש הממשלה, באופן מיידי, לממלא מקומו אהוד אולמרט. עם תום מאה הימים מאז אשפוזו, ביום 14.4.2006, הסתיימה על פי חוק תקופת כהונתו של אריאל שרון כראש הממשלה ה- 11 של מדינת ישראל.

על אריאל שרון באתר הכנסת:
איש צבא ופוליטיקאי, חבר הכנסת ושר, ראש ממשלת ישראל בשנים 2001?2006


מידע נוסף ברשת



חזרה לרשימה