נשיאי ישראל
ראשי ממשלה
שופטים
ראשי המטה הכללי
אריאל שרון - אלבום תמונות - צילומים לע"מ
יצחק רבין - אלבום תמונות - צילומים לע"מ






 



חזרה לרשימה    


נשיאה הרביעי של מדינת ישראל בשנים 1978-1973 פרופסור אפרים קציר (קצ'לסקי).
הנשיא הרביעי של מדינת ישראל ומדען דגול בעל מוניטין בינלאומיים, נולד ב-1916 בעיר קייב באוקראינה, שאליה נמלטו הוריו במרוצת מלחמת העולם הראשונה. שנות ילדותו הראשונות עברו עליו בעיר זו ובעיר לודז' בפולין. ב-1925, בהיותו בן תשע, עלתה המשפחה לארץ-ישראל וקבעה את מושבה בירושלים. בעקבות אחיו הבכור, אהרן (שנודע לימים כאחד מבכירי המדענים של ישראל ונהרג בפיגוע טרור בנמל התעופה לוד ב-1972), סיים אפרים קציר את לימודיו בגימנסיה העברית "רחביה" והחל ב-1932 בלימודי ביולוגיה באוניברסיטה העברית על הר הצופים. במרוצת הלימודים עברו שני האחים בזה אחר זה לחוג לכימיה שנפתח באוניברסיטה באמצע שנות השלושים. אפרים קציר קיבל בחוג זה את התואר "מוסמך למדעי הטבע" בשנת 1938 ואת התואר "דוקטור לפילוסופיה" בשנת 1941. לאחר מכן התמנה לאסיסטנט באוניברסיטה ופתח במחקריו המדעיים. במקביל ללימודיו באוניברסיטה היה מדריך בתנועת "הנוער העובד" וחבר פעיל בארגון "ההגנה". ב- 1939 סיים את קורס הקצינים הראשון של ארגון זה ובהמשך לכך היה מפקד פלוגת סטודנטים בחיל השדה (חי"ש). כן השתתף בפעילויות שונות של הארגון לפיתוח חומרי-נפץ ואמצעי לוחמה אחרים. במאי 1948, בעיצומה של מלחמת העצמאות, מונה למפקד חיל המדע (חמ"ד) של צה"ל.
פרופסור קציר נמנה עם המדענים המייסדים של מכון ויצמן למדע ברחובות, שנחנך ב- 1949. הוא הקים במכון ויצמן את המעבדה לביופיסיקה ועמד בראשה עד בחירתו לנשיאות. במחלקה זו העמיד תלמידים רבים, ובכללם אחדים מעמודי התווך של המדע הישראלי וניצח על שורה של מחקרים חשובים. עבודתו בפיתוח פולימרים של חומצות אמינו כמודלים של חלבונים טבעיים סייעה רבות להבנת הביולוגיה, הכימיה והפיסיקה של חלבונים. חותמה ניכר, בין השאר, בפענוח הצופן הגנטי, בהבנת התגובות החיסוניות ובפיתוח תרופות וחומרים סינתטיים שונים. מתוך עבודה זו התפתחו מחקריו החלוציים של פרופסור קציר בחקר אנזימים בלתי-מסיסים (או מקובעים), שיצרו את התשתית לתעשיות ביוטכנולוגיות חשובות. השיטות שפיתח משמשות בהרחבה לייצור תרופות אנטיביוטיות וחומרים חשובים אחרים. על עבודה זו הוענק לו פרס יפאן היוקרתי ב-1985. פרס זה הצטרף לשורה של פרסים ואותות כבוד שפרופסור קציר זכה בהם בארץ ומחוצה לה לאורך הקריירה המקצועית הארוכה שלו.
במרוצת השנים פעל פרופסור קציר לא רק בתחום המדעי, אלא גם בתחום הציבורי: הוא נמנה עם היועצים הבכירים של שרי הביטחון ומערכת הביטחון ובשנים 1968-1966 כיהן בתפקיד המדען הראשי של מערכת הביטחון וניצח על פעולות המחקר והפיתוח שלה. בתקופה זו הונהגו חידושים רבים בפעולות הללו והוחל בפרויקטים חשובים, שתרמו רבות לביטחון המדינה והשפיעו בצורה מעמיקה גם על התעשייה האזרחית.
בשנים 1969-1966 עמד פרופסור קציר בראש ועדה לארגון המחקר הממשלתי שמינה ראש-הממשלה לוי אשכול. ועדה זו הגישה המלצות מפורטות, ובכללן מינוי של מדענים ראשיים במשרדי הממשלה השונים, כדי שיתאמו ויקדמו את המחקר היישומי במערכת הממשלתית ומחוצה לה. אימוץ ההמלצה הזאת הגביר את שיתוף-הפעולה בין הממשלה, האקדמיה, התעשייה והחקלאות, וכתוצאה מכך התחולל גידול ניכר בתקציבי המחקר הממשלתיים ובפעילות המדעית של המשק הישראלי. אחת התוצאות הבולטות ביותר של התפתחות זאת הייתה ההקמה של תעשיות עתירות ידע רבות בעידוד ובתמיכה של המדענים הראשיים במשרד התעשייה והמסחר.
פרופסור קציר היה מעורב בפעילויות שונות בתחום החינוך המדעי, הקים את כתב העת "מדע", עמד בראש האיגוד הישראלי לקידום המדע ונמנה עם ראשי-היוזמים והמטפחים של החוגים לנוער שוחר מדע.
נשיאותו החלה ב-24 במאי 1972. כארבעה חודשים לאחר מכן פרצה מלחמת יום-הכיפורים. במהלך המלחמה ולאחריה הרבה לסייר בקווי החזית, להיפגש עם הלוחמים, לפקוד את בתי המשפחות השכולות ולבקר את הפצועים בבתי-החולים. בנובמבר 1977, לקראת סוף כהונתו, הגיע הנשיא המצרי אנואר סאדאת לביקורו ההיסטורי בירושלים, וקציר היה מארחו הרשמי. בין שני שיאים דרמטיים אלה של מלחמה קשה מצד אחד ושל פריצת דרך לשלום מצד אחר עסק הנשיא אפרים קציר בפעילויות רבות בתחומי החברה והחינוך. הוא מילא תפקיד מרכזי בפיתוחה ובמימושה של תוכנית להפצת לימודי היהדות במרכזים אקדמיים ברחבי העולם, סייע למוסדות ההשכלה הגבוהה בישראל והטה אוזן קשבת לבעיותיה של מערכת החינוך. כן סייע רבות למשפחות במצוקה וטיפח את פעולות ההתנדבות, שאותן ראה כדרך חשובה לצמצום הפערים בחברה הישראלית ולהגברת הלכידות והחוסן שלה.
ביוזמתו הונהג "אות הנשיא למתנדב", המוענק מדי שנה בשנה לתריסר בני-אדם וגופים הבולטים בעבודתם ההתנדבותית. בכל הופעותיו הפומביות בתקופת הנשיאות דאג פרופסור קציר להזכיר לאזרחי המדינה את חלומם של אבות הציונות להקים חברת מופת כחלק בלתי נפרד מהחייאת הריבונות היהודית במולדת ההיסטורית. במקביל לא נלאה מלומר לעמיתיו המדענים, כי עליהם לצאת ממגדל השן האקדמי ולתרום לקידום החברה ולפתרון בעיותיה.
עם תום נשיאותו, במאי 1978, שב פרופסור קציר לעיסוקיו המדעיים. הוא לא הסתפק בעבודתו במכון ויצמן. ביוזמתו הוקמה באוניברסיטת תל-אביב מחלקה לביוטכנולוגיה, שהוא עמד בראשה שנים אחדות. ב-1988 היה מיוזמי הוועדה הלאומית לביוטכנולוגיה בראשותו, בעקבות המלצותיה של ועדה זו החלה הממשלה לטפח תעשייה ביוטכנולוגית, (שהיקף היצוא שלה מתקרב עתה למיליארד דולר בשנה) כן שימש כנשיא העולמי של רשת בתי-הספר המקצועיים והטכנולוגיים "אורט", סייע להקמת מכללות אחדות והוסיף לייעץ לגורמים ממשלתיים מתוך אתר נשיא המדינה: http://www.president.gov.il/

מידע נוסף ברשת



חזרה לרשימה