טיולים ברמת הגולן
גליל עליון
גליל תחתון
טיולים בגליל מערבי
סובב כנרת
גלבוע ועמקים
חיפה ורום הכרמל
דרום הכרמל וחוף הכרמל
רמות מנשה
שרון שומרון
תל אביב יפו וגוש דן
ירושלים ומבואותיה
שפלת יהודה ומישור החוף הדרומי
ים המלח ומדבר יהודה
נגב צפוני והר הנגב
אילת וערבה
 
תיירות טיולים בישראל חיפה ורום הכרמל






גנים תלויים, שכונה גרמנית, רציף הנמל, ועיר מעורבת -  חני זיו  מחברת שביל האופק
יש מי שטוען כי מקדש הבאיים והגנים התלויים הם הפלא השמיני בעולם. ניתן לצפות בהם מרום הכרמל במבט אל הים או במבט מן הים אל ההר. את הטיול מרומו של הכרמל אל תחתיתו בחרנו להתחיל ברחוב יפה נוף הוא פנורמה לשעבר, בו החדש והישן ן נוגעים זה בזה. תפארתו מימים עברו מתערבת בטיילת החדשה ובמרכזי הבילוי והנופש.
הנוף הניבט מכאן ניראה כפזל צפוף של סגנונות בנייה, מתקני חרושת ונוף הרים הסוגר על מפרץ חיפה ועמק עכו. מרחוב פנורמה פרוסה העיר חיפה כמו ממעוף הציפור ובולטים בה: המגדל הלבן של בית הספר לרפואה הסמוך לבית חולים רמב"ם, התחנה המרכזית, המקדש הבהאי, הגנים הסובבים אותו, המושבה הגרמנית ובבתיה מכוסי הרעפים האדומים, הנמל, הרציף, מנופי הענק, ממגורות דגון, בתי הזקוק, מתקני הצבא והתעבורה ועוד. הטיול מיפה נוף למושבה הגרמנית הוא בעיקר טיול של ירידה בסמטאות מדורגות ופגישות עם פינותיה הסמויות היפות של חיפה. כאן מתערבב הישן והחדש ובולט הנופך האישי שיושבי הבתים מקנים לבתיהם בסגנונם
 



לפי אחת הסברות מוצא השם חיפה בא מלשון חפה, כלומר חופה חיפה על הר הכרמל. ויש שטוענים שבמילה חיפה יש רמז דווקא לחוף יפה. ואכן יש טעם בשתי הסברות. בתחומה של העיר נמצאו עדויות ליישוב אדם כבר מתקופת האבן הקדומה. מאורעות דרמטיים שהתחוללו בקרבתה מוזכרים בתנך מלחמת דבורה בכנענים על שפת הקישון והופעתו של אליהו הנביא במרומי הכרמל. אולם שמה של העיר נעדר מהספרים הקדושים אף שמערת אליהו שבצלע הכרמל משכה אליה יהודים רבים בכל הדורות.

חיפה הקדומה שכנה על חוף הים בסמוך לשקמונה וקסטרא אויבתה. במרבית תולדותיה היתה עיר דלה, ותקופות ממושכות אף עמדה בחורבנה. בסוף השלטון הביזנטי היתה חיפה עיר קטנה ולא חשובה. בתקופת הכיבוש הערבי מראשית המאה השביעית ועד שנת האלף משך כארבע מאות שנה אף נעלמו העדויות לקיומה.

כאשר פלשו הצלבנים לארץ ישראל בשנת 1099 פגשו בחיפה עיר מבוצרת מוקפת חומה ומגדלים בעלת אוכלוסיה מעורבת של יהודים וערבים. הנוצרים הנחושים לא הרפו והם חידשו את הסתערותם על העיר. כשנוכחו תושבי חיפה, היהודים והערבים, לדעת שלא יוכלו להגן עליה, החלו להימלט ממנה. כשפרצו האבירים הנוצרים אל תוך העיר הם הרגו בה כל מה שנמצא חי וכך נהרסה קהילתה הקדומה של חיפה.

חיפה הצלבנית קמה בגבולות בית חולים רמבם של ימינו ושכונת בת גלים.?הצלבנים קראו לה כיפא על שם כייפס הכהן הגדול בימי ישו הנוצרי. אחרי מפלת הצלבנים ב1187- בקרב חטין כבשו גדודי צאלח אדין את חיפה שנכנעה ללא התנגדות והפכוה לבסיס צבאי. הצלבנים שבו והשתלטו על חיפה בקיץ 1191 לאחר כיבוש עכו.

בשנת 1265 כבשו הממלוכים את חיפה והרסוה. חיפה ניטשה על ידי תושביה והמנזרים שעל הכרמל הועלו באש. מתקופה זו כמעט ואין עדויות לגורלה של חיפה וכך גם מראשית תקופת העותמנים . בערך בשנת 1750 נהרסה העיר חיפה על ידי השייח הבדואי דאהר אל עומר ששלט בגליל ועכו בירתו. לאחר שהביס את אויביו החל דאהר אל עומר לבנות ב1761- את חיפה מחדש, אלא שהפעם לא בגבולות העיר העתיקה על חוף הים אלא דרומה יותר למרגלות הכרמל בתחומי העיר התחתית של היום. הוא בנה אותה בעיקר משיקולי בטחון מתוך רצון להגן על המעבר המוליך לעכו ועל כן בחר לבנות אותה במקום הצר בין ההרים לים. פועלו זה הניח את היסוד לחיפה החדשה שבערוב ימיה עלתה בחשיבותה על בירתו של אל עומר.

בסוף המאה ה18- ניסה נפוליון לכבוש את עכו וצבאותיו נעצרו בחיפה. הוא הגיע לחיפה ב15- במרס 1799. תושבי חיפה קיבלו את נפוליון בברכה ונאלצו לכלכל את צבאו. מנזר הכרמליתים שימש בית חולים לחייליו. נפוליון נוכח כי לא יוכל להתגבר על עכו שזכתה לסיוע והגנה ימית מהאנגלים. בתצפית שערך ממרומי המנזר הכרמליתי הוא גילה משתחתות בריטיות שאורבות לאוניותיו. נפוליון נסוג והתקדמותו נעצרה.

במחצית השנייה של המאה ה19- החלה התעוררות בכלכלת בחיפה ועליית חשיבותו של הנמל. שוב שוקם המנזר הכרמליתי וב1868- הגיעו לחיפה הגרמנים הטמפלרים שהחליטו להקים בה את מושבתם הראשונה. הטמפלרים השפיעו רבות על פיתוחה של העיר. בנייתה של מסילת הרכבת החיג'זית במאי 1900 בחיפה היה מאיץ בעל חשיבות רבה ביותר להתפתחות העיר. התנועה בנמלה של העיר חיפה גדלה לעין שיעור ומנהלת הרכבת קבעה בה את מושבה. הוקמו בה גם בתי מלאכה גדולים של הרכבת. מכאן החלה נהירת אוכלוסייה לחיפה והעיר החלה לשגשג.. שיעור אוכלסייתה גדל והגיע בראשית מלחמת העולם הראשונה ל22- אלף נפש. מחציתם נוספו לעיר מ1903-, מאז הנחת המסילה.

כשכבשו הבריטים את חיפה מידי הטורקים בספטמבר 1918 היתה כבר חיפה בתהליך של התרחבות ושגשוג. בתקופת הבריטים הפכה חיפה לאחת משלוש הערים החשובות . הבריטים פתחו את חיפה בנו בה מוסדות ומפעלים וחיפה הפכה לבירת הצפון. ב1933- נבנה בה נמל מודרני והיא הפכה לעיר בסיס של הבריטים ונמל חשוב. הנוכחות הבריטים בעיר וגלי עלייה גדולים שהגיעו לעיר השפיעו עליה רבות ותרמו לצמיחתה.

העלייה? החמישית שנודעה כעליית ה'יקים' הביאה לעיר בעלי יוזמה רבים. בין השנים 1922 ו1948- גדלה אוכלוסיית היהודית של חיפה פי עשר. עיקר אזורי המגורים של היהודים היה בהדר הכרמל ובכרמל עצמו.

ערב מלחמת העצמאות היתה חיפה עיר מעורבת כש- 52% מתושביה היו ערבים שישבו בעיקר בעיר התחתית. במקומות ספורים הם העפילו למדרגה התיכונה של הכרמל. ערביי חיפה על מפקדותיהם הצטופפו בעיר התחתית ובעיר העתיקה. החלטת האו"ם ב29 בנובמבר 1947 קבעה כי חיפה תוותר עיר מעורבת. אך למחרת ההחלטה פרצו בעיר כמו בשאר הערים המעורבות מהומות ובעקבותיהם החלו התקפות על התחבורה היהודית. למן הימים הראשונים של המלחמה נתחמו הגבולות בין הריכוז היהודי והריכוז הערבי. הנוכחות הבריטית בעיר הנמל ומתינותה של ההנהגה המקומית עיכבו מעט את ההדרדרות . באמצע ינואר נעשה ניסיון להגיע להפסקת אש בעיר אך זו התמוטטה בעיקבות בואה של תגבורת ערבית מהשומרון לעיר. בליל 21/22 באפריל השתלטו כוחות כרמלי על בניינים חיוניים בעיר ותוך 24 שעות העיר נכנעה. רוב תושבייה הערבים של חיפה העדיפו לעוזבה אלה שהחליטו להשאר רוכזו בוואדי ניסנאס ובוודי סליב. כיום העיר חיפה היא השלישית בגודלה במדינה וחיים בה יהודים נוצרים מוסלמים ובני עדות נוספות ביחד.      



כיכר קיסר
חורשת וילהם נמצאת בתחתית מלון דן כרמל. כאן ניצבת אנדרטה קטנה המוקדשת להנצחת ביקור וילהלהם השני, הקיסר האחרון של גרמניה, ב1898- במקום. הוא הגיע לכאן מלווה באשתו הקיסרית אוגוסטה ויקטוריה בליווי 800 שומרי ראש, מאבטחים, נושאי כלים ומשרתים. מהנמל בו עגנו יצאו לבקר בבתי הגרמנים במושבה הגרמנית ובאתרים על הכרמל. בביקור החשוב הזה של הקיסר וילהלם השני בארץ ישראל נפגש עמו הרצל - חוזה המדינה שביקש להשיג את הצ'רטר להקמת המדינה היהודית. במקום ממנו השקיפו הקיסר והקיסרית על העיר הציבו הטמפלרים ב1910- עמוד זכרון ונטעו את הגן שבחורף מתמלא בפריחה טבעית של רקפות. לרגל ביקור נכדו של וילהלם השני בארץ, באביב 1982 הוצב במקום תותח תורכי ישן. מגן זה תצפית יפה לעבר מערב העיר, תצפית שבחלקיה הגדולים תלווה מלווה את מי שיורד ברחובות המדרגות במדרונו של הכרמל. כאשר פונים מזרחה לחורשת וילהם והולכים לאורך הרחוב חולפים את ביתו של מאנה כץ - האמן היהודי שביתו משמש כיום מוזיאון ועוברים לרגלי מרכז הקניות.



לחץ להגדלה

לחץ להגדלה

אלף המדרגות
בפינת הרחובות יפה נוף ושער הלבנון מתחיל טיול אלף המדרגות שמוביל בין אתריה של העיר, מרומה אל תחתיתה. מדרגות גדרה מובילות את המטיילים לרחוב הנרייטה סאלד. טיול המדרגות מאפשר להכיר את חלקיה המיושבים של העיר ואוכלוסייתה המגוונת. ברחוב הנרייטה סאלדה מתפצל השביל המוביל לארבעה נתיבים. בוחרים בזה המוביל לשכונה הגרמנית. ברחוב החשמונאים פונים שמאלה ממשיכים כ150- מטר ומגיעים לשלט המוביל למדרגות גמלא. יורדים במדרגות. הדרך מובילה בין בתים וגינות מטופחות. ממשיכים עד רחוב גולומב 22, משם יורדים במדרגות כורש עד לרחוב גולומב פינת הס. פונים שמאלה ברח' גולומב ומגיעים לגדר היכל הצדק העולמי.



לחץ להגדלה

לחץ להגדלה

מושב בית הצדק העולמי
הדת הבהאית נוסדה בפרס במחצית המאה ה19-. עיקרי הדת שעליה הצהיר מירזה עלי הידוע כ"באב" הם שהאנושות עומדת בפני התקופה בה ישרור שלום ושלווה ואחווה. וכי עומד להתגלות נביא שיכשיר את האנושות לתקופה זו.

דעותיו של מירזה עלי היו מהפכניות לתקופתו, בעיקר רעיון השוויון בין נשים וגברים. בעיני המוסלמים בפרס נחשבו רעיונות אלה ככפירה ובשנת 1850 הוצא מירזה עלי להורג ועמו רבים מתומכיו והוא בן 31 שנים בלבד, מקץ חמישים שנה העבירו תלמידיו בהסתר את גופתו לכרמל. את דרכו של הבאב מירזה עלי המשיך פרסי אחר - מירזה חוסין.  הקשר של הבהאים לישראל נוצר בתקופת השלטון התורכי. כשבהא-אללה (כינויו של מירזה חוסיין עלי, שמשמעותו "זוהר האל") הוגלה מארץ מולדתו, אירן, בשל הטפותיו הדתיות, שהמנהיגות האסלמית הקנאית שם החשיבה לכפירהשהכריז שהוא אותו נביא שעליו רמז הבאב והפיץ את התורה והוסיף עליה משלו הוא קרא לה באה, ומכאן הבהאים. בשנת 1868, לאחר 15 שנות גלות בבגדד ובתורכיה, הגלתה הממשלה התורכית את בהא-אללה לעכו ביחד עם משפחתו וקבוצת מאמינים. הוא הוחזק במאסר במצודת עכו במשך יותר משנתיים, ולאחר מכן חי במעצר בית בין חומות העיר העתיקה. בזמן גלותו בעכו היה בהא- אללה עסוק בכתיבת ספרי היסוד של הדת הבהאית. בעוד שמבשר הדת הבהאית, הבאב (מירזה עלי מוחמד, שהוצא להורג בשנת 1850) פיתח את תורתו בהתאם לצרכים של החברה האסלאמית, הפך בהא אללה את תורתו לאוניברסלית במטרה לאחד את האנשים בעולם, ונתן לה אופי מוסרי ומעשי מובהק שהוציא את עדתו מכלל האסלאם.

בשנותיו האחרונות קיבל בהא-אללה חופש תנועה יחסי, והוא ביקר בחיפה מספר פעמים. באחד מביקוריו עמד בהא-אללה על הכרמל והצביע בפני בנו, עבאס אפנדי (המכונה "עבדול בהא" ? עבד הזוהר), על האתר המדויק שבו יש לבנות את מקדש הבאב, וקבע שאת המרכז הרוחני והאדמיניסטרטיבי העולמי צריך לבנות על הכרמל.

בשנת 1892 נפטר בהא-אללה ונקבר במקדש ליד ביתו האחרון בבהג'י, כשני קילומטרים צפונית לעכו. קברו נחשב המקום הקדוש ביותר בעולם עבור הבהאים. בנו שהמשיך את דרכו, הטמין בשנת 1909 את שרידיו של הבאב באחוזת קבר על הכרמל. מעליה נבנה מאוחר יותר המקדש עם כיפת הזהב, שהפך לאחד מסימני ההיכר הידועים ביותר של חיפה. המבנה עשוי שיש איטלקי, קירותיו בנויים אבן מגולפת, והעמודים עשויים גרניט ורודה. 12,000 הרעפונים שמחפים את הכיפה, מצופים בזיגוג זהב מותך.

הבהאים מאמינים כי האלוהים התגלה למין האנושי באמצעות הנביאים אשר הופיעו במשך כל ההסטוריה: משה, זרטוסטרא, ישו, בודהא, מוחמד ובהא אוללה . כולם מטיפים לאותם עקרונות דתיים, אך הבהאים מאמינים שחוקיהם ועקרונותיהם מתאימים לתקופה. בין מטרות הדת הבהאית חובה לחפש אחר אמת טהורה. הדת שוללת דעות קדומות ואמונות טפלות. הבהאים רואים בדת דרך לקידום ידידות ואחווה. הדת הבהאית מטיפה לזכויות שוות בין נשים לגברים, חינוך חובה ונאמנות מלאה לממשלה. כיום הדת הבהאית התפשטה ל165- מדינות עצמאיות. קהילת הבהאים הבינלאומית מונה למעלה מחמישה מיליון חברים.  הדת הבהאית, היא הדת הצעירה ביותר בעולם, היא דת מונותאיסטית עצמאית; לחבריה יש כתבי קודש וחוקים עצמאיים המתורגמים ליותר מ- 800 שפות, לוח שנה וטקסים משלהם. על פי הדת הבהאית  המדע אינו עומד בסתירה לדת. להיפך. ההתקדמות הטכנולוגית והמדעית שהפכה את העולם לקטן יותר, מקרבת את כינונה של חברה אוניברסלי.
חיפה נבחרה לשמש מרכזם בשל קדושת הכרמל המכונה בפיהם הר האלוהים ובשל היותה צופה לעכו קודש הקודשים של הבהאים. הגנים סביב נקראים הגנים הפרסים.
מקדש הבאב, כמו שאר המקדשים הבהאיים ברחבי העולם, מוקף בגן מטופח להפליא, המעוצב בצורות גיאומטריות. הדת הבהאית מקנה השיבות רבה לטבע ולסביבה, ותיאורים שניתנו בכתבי הקודש שלה לאהבה ולדת הם אנלוגיים לטבע. אחת הסיבות לכך שהבהאים מקדישים תשומת לב רבה כל-כך לסביבה, היא האמונה שבאמצעות יופיה הם יצליחו להשפיע על הנפש.
היכל הצדק זהו המבנה האחרון מסדרת מבני הבהאים הבניין מתנשא לגובה 27 מ' מכוסה שיש לבן ומוקף באכסדרה של 58 עמודים בגובה 11 מטר. המימון להקמתו של מבנה מפואר זה גויס מתרומות מאמינים בהאים מכל רחבי העולם חברי בית הצדק העולמי מונים תשעה איש הנבחרים כל חמש שנים על ידי נציגיהם מ140- מדינות. זהו המוסד הרוחני והמנהלי העליון של הבהאים ומרכזם העולמי. הוא אינו פתוח לקהל הרחב כל מעלה ההר מהמקדש ועד רח' יפה נוף הפך לגנים מדורגים מרהיבים. 
  



לחץ להגדלה

לחץ להגדלה

המקדש הבאהי
ליד רחוב גולומב 10 יורדים במדרגות. מגיעים לשדרות הציונות וליד בית מס' 64 פונים ימינה ויורדים ברחוב שפרה. כך מגיעים למקדש הבהבאים הסובב גנים מרהיבים. בגנים הנרחבים שמשתרעים בין המקדש להיכל הצדק מצבות קבורה המשולבות בין הצומח בגנים. במקום קבורים בני משפחתו של באה אוללה ועבדול באה. יורדים במדרגות שפרה. כאן תצפית מקרוב לעבר העיר התחתית והשכונה הגרמנית. תוך כדאי ירידה מבחינים מצד שמאל בגן מיוחד במינו - גן פלסטיק שבנה ערבי נוצרי שגר בבית הסמוך. הגן עשוי בקבוקי פלסטיק אותם גזר ועיצב על פי דימיונו. גם זה מיחזור. ברחוב זה שבתיו נבנו בשנות ה30- בסגנון ים תיכוני חיו בשכנות ודו קיום במשך כל השנים יהודים וערבים. מכאן מגיעים לרחוב עבאס

רחוב עבאס
עבאס אפנדי היה בנו של הנביא בהא אולה וכניו הנוסף היה "עבדול בהא" הוא היה דמות מרכזית בין מפיצי הדת ברחבי העולם. תרומתו לחיפה הייתה בהעברת מרכז הבהאים מעכו לחיפה ובהקמת המקדש הבהאי על הכרמל. הוא נפטר ב1921- בחיפה. מקום קבורתו נמצא במבנה כיפת הזהב שעל פניו חלפנו. רחוב עבס ורחוב הגפן היו שכונות העילית של הערבים הנוצרים בחיפה. בבתי האבן שבשכונה גרו ערבים ויהודים. כיום האזור הולך ונעזב על ידי היהודים וגרים בו נכבדי העדה הנוצרית. ברחוב עבס 7 בניין שמושך את העין זהו בית הספר והמנזר של הנזירות מנצרת שנבנה ב1911- ומשמש היום מרכז חינוכי מהגיל הרך ועד גיל התיכון. 
 מרחוב עבס יורדים במורד הכרמים. כאן נטעו הגרמנים הטמפלרים במאה שעברה את כרמי הגפנים שלהם. כאן בתי אבן חלקם מתקופת הטמפלרים וחלקם האחר מבנים שבנו ערבים נוצרים. ממשיכים אל רחוב בן גוריון שנמצא בשכונה הגרמנית שנמצא בתהליך שיקום ושחזור.


המושבה הגרמנית

אגודת הטמפלרים החלה כתנועה משיחית. היא נוסדה בגרמניה בשנת 1861 על רקע מצב כלכלי קשה בדרום המדינה והחלה להתגבש כתנועה חברתית שקראה לתיקון אורחות החיים. מייסדה היה התיאולוג כריסטוף הופמן שהטיף לתיקון ולשיבה לערכיה הבסיסיים של הנצרות. הופמן התנגד למעורבות הכנסיה בחיי המדינה והכלכלה והאמין באפשרות ליצור חברה חדשה מתוקנת - חברה המאמינה בגאולה הקרובה, ושבאמצאות ה אושרם של חבריה והצדק החברתי שתביא היא  תקרב את שיבת המשיח.  הם האמינו כי רק בישראל תתכן ביאת המשיח וקראו לעצמם חברת "עם האל" או  "אגודת המקדש" Tempel הם האמינו ברעיון המקדש הרוחני ומכאן שמם, היעוד של חברי העדה היה להדריך את תושבי הארץ לערכי הנצרות ולהכשיר את הארץ לבוא המשיח.


הטמפלרים הגיעו לחיפה ב-1869 בכוונה להקים בה יישוב חקלאי. עד אז הייתה חיפה עיר מזרחית קטנה וצפופה בת 4,000 תושבים. כוונת הטמפלרים היתה להקים את הישוב החקלאי המתוכנן הראשון בארץ ישראל. המושבה הוקמה על פי תוכנית מתאר. היא תוכננה מהתחלה בהתחשב בתנאי השטח, הקרקע האקלים והמרחק מן העיר. האתר הנבחר השתרע מן הים עד למורדות ההר. בתיה היו משוכללים ומודרנים והבנייה היתה מרווחת ומעולה. בתי האבן היו עם
תקרות גבוהות מכוסות גג רעפים הרחוב המרכזי היה מרווח
.

במעלה המדרון שוכנו הכורמים (מכאן - רחוב הגפן) ומבתיהם ועד רחוב פנורמה היו מטעי הכרמים היום זה המרחב הבהאי.
מול השדות, מוקמו היוגבים ובעלי מלאכה ובמפגש עם דרך יפו נבנו נבנו בתי מלון, בית חרושת חנויות ועסקים. המבנה המרכזי היה בית העם אשר שימש גם כבית עם. הטמפלרים הגרמנים  לא בנו כנסיות. הם תרמו רבות לפיתוחה של העיר חיפה. בנו בה בתי חרושת ותעשיה, בית  הספר וטחנת רוח. המושבה הטמפלרית היתה מקום מגורים יוקרתי. מבנה טמפלרי טיפוסי כולל שלושה מפלסים:מרתף שחציו שקוע בקרקע לצורכי איגום מים קירור מזון ושימור בשר, מפלס הקרקע שאליו מטפסים בכמה מדרגות ובו מטבח, חדר אכילה וחדר מגורים מרכזי ומפלס קומה המשולבת לעתים בגג רעפים ובו חדרי שינה ואירוח.
תחילה בנו הטמפלרים גגות שטוחים כמנהג הארץ והמזרח אך משהחלו לדלוף מיהרו והביאו עצים ורעפים לכיסוי בתיהם בגגות משופעים. קצות הגגות עוצבו באבן דופן ייחודית המסתירה את המרזבים. חומרי הבנייה, רובם אבני גיר רך מסותתות בפשטות, נלקחו ממחצבות הכרמל, ורק כשהתבססו בנו גם בכורכר ובגיר קשה ויקר יותר. בחצרות הם חפרו בורות מים ובנו בתי משק לבעלי חיים ולסדנאות ייצור. הטמפלרים הקדישו מאמצים מרובים במתן מראה מודרני ומרווח לבתי המגורים ולרחובות המושבה שכלל גינות מטופחות ונטועות עצי נוי ופרי גדרות עץ ואבן ועצים גבוהים ליצירת צל על המדרכות. ברבות השנים הרחיבו את צדי הבתים, הגביהו קומות, ובתקופת המנדט אף הושפעו מסגנון ה"באוהאוס" המודרני. המהלך בימינו ברחובות המושבה יכול לזהות עדיין את הסגנון המקורי והייחודי של עשרות המבנים המקוריים סגנון שעיצבו הטמפלרים בארץ ולא הועתק מנוף מולדתם כפי שמטעים לחשוב גגות הרעפי. בתי הפרסים והערבים הנוצרים נבנו בשכנות לשכונה הגרמנית. בסוף התקופה העותמנית מנתה המושבה כ-750 נפש, שחיו כאן ב- בתים שבנו. בשנות השלושים של המאה ה- 20 התגברה בקרב הטמפלרים ההזדהות עם הלאומיות הגרמנית ורבים מבניהם הצעירים הצטרפו למפלגה הנאצית.עובדה זו וכן היותם נתיני אויב במהלך מלחמת העולם השנייה גרמו לבסוף לגירושם מארץ - ישראל על ידי הבריטים.
כבר בסמוך להצטלבות הרחובות יפו בן גוריון נראה בניין שעליו מתנוססת ארובה; בניין זה, המשמש כיום כמוסך, שימש בעבר כבית חרושת לסבון בבעלות משפחת שטרובה. בית החרושת נחנך ב-1874. בשדרות בן-גוריון מספר 11 נמצא בית העם, שהיה בית התכנסות ראשי של המושבה. מעל הכניסה כתובת "אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני" ובתוך המבנה מוזיאון ובו תערוכה על ההיסטוריה של חיפה בדגש על התקופה הטמפלרית. מזרחה לשדרות בן גוריון ברחוב מאיר מספר 5 מבנה גדול שנוסד בזמנו על ידי מייסד המושבה הגרמנית גיאורג דוד הרדג כחווה חקלאית והוסב עם השנים למנזר סנט-צ'רלס (סנט-בורומיאוס) של המושבה הגרמנית. בשדרות בן-גוריון, בית מספר 16. זהו ביתו של סר לורנס אוליפנט שהיה ארכיאולוג חובב וסייר, אוליפנט סקוטי במוצאו היה ציוני ועבד כעתוניאי. מזכירו היה הרץ אימבר - מחבר "התקווה"בית טמפלרי אופייני עם דלתות וחלונות מעץ וחצר ובה באר. קצת הלאה במעלה הרחוב - בית מספר 12, ביתה של משפחת שומכר ששימש בהמשך גם את אנשי הקרן הבריטית לחקירת ארץ ישראל. בבית מספר 16 התגורר לורנס אוליפנט - ארכיאולוג חובב וסייר. בבית מספר 24    מתגוררת משפחה ערבית היא קיבלה את ביתה בירושה מאדונה הגרמני.



לחץ להגדלה

לחץ להגדלה

כיום מהווה המושבה הגרמנית מרכז הבילויים של העיר התחתית נמצאות מסעדות רבות כיום וחלקם ממוקמות במבנים הטמפלרים הישנים.
מכאן ניתן להמשיך מזרחה לעבר ככר פאריס והנמל. לחובבי שווקים מומולץ לבקר בוואדי ניסנאס.







תגובות

סה"כ 1 תגובות.



1 חיפאי
גלעד, ישראל  (Dec 30, 2011)