טיולים ברמת הגולן
גליל עליון
גליל תחתון
טיולים בגליל מערבי
סובב כנרת
גלבוע ועמקים
חיפה ורום הכרמל
דרום הכרמל וחוף הכרמל
רמות מנשה
שרון שומרון
תל אביב יפו וגוש דן
ירושלים ומבואותיה
שפלת יהודה ומישור החוף הדרומי
ים המלח ומדבר יהודה
נגב צפוני והר הנגב
אילת וערבה
 
תיירות טיולים בישראל שרון שומרון






בדרך לקיסריה - חני זיו  מחברת שביל האופק
הוויכוח אם הוא היה טוב ליהודים או רע ליהודים יימשך כנראה עוד זמן רב, אך על העובדה כי שלטונו הותיר חותם בשרידי העבר של ארץ-ישראל אין חולקים. הורדוס היה "משוגע" על בנייה, "הבנאי" של ארץ-ישראל. את קיסריה, השוכנת לחוף הים-התיכון, בנה המלך הורדוס לפני קצת למעלה מאלפיים שנה כהוקרה לפטרונו הקיסר הרומי אוקטבינוס אוגוסטוס, על שהעניק לו את אזור החוף של ארץ-ישראל במתנה



אל קיסריה נוסעים בכביש חיפה-תל-אביב, ופונים במחלף קיסריה מערבה. חולפים על פני תחנת הכוח 'אורות רבין', ונוסעים עם הכביש עד הצומת שמולו עמוד עתיק. פונים ימינה לכיוון קיסריה ושדות-ים, מגיעים לכיכר נאות-גולף וממשיכים צפונה עד לכיכר הבאה. מכאן פונים שמאלה (מערבה), חולפים על פני קיבוץ שדות-ים וממשיכים ישר עד לחניה של האמפיתאטרון. הטיול מתאים לכל המשפחה, ויכול להיערך בכל ימות השנה. ביצוע כל התחנות המומלצות נמשך יום שלם. ניתן לטייל רק בחלק מהמסלול (על פי העניין והכוח). מחנים במגרש החנייה ונכנסים בשערי הגן הלאומי קיסריה.



לחץ להגדלה

לחץ להגדלה

הורדוס בנה את קיסרי (קיסריה) במקום שהיה לפנים יישוב פניקי קטן בשם שורשון. הורדוס (4-73 לפנה"ס) חיפש לו עיר נמל משלו שתושביה יימנו עם תומכיו. משלא מצא (צור ועכו לא היו בשליטתו ויהודי יפו שנאו אותו), הקים את קיסרי שהתפתחה במהירות. הורדוס עמד על חשיבותו ועל סגולותיו של המקום, והעריך נכונה את קרבתה לשומרון ואל דרך המלך העוברת בעירון. במשך תשע שנים בנה עיר נמל גדולה שכללה ארמונות, תיאטראות, שווקים ובניינים ציבוריים, ובאמצעות אמת-מים פתר את בעיית הובלת המים. הודות לשובר הגלים שבנה, הוא הפך את קיסרי לנמל החשוב בארץ, וכעבור זמן קצר היתה לעיר הנמל החשובה באזור.
שרידיה של קיסרי מפוזרים על פני שטח נרחב, ועבודות החפירה לחשיפתה של העיר עדיין נמשכות. ממה שכבר נחשף, התגלה ושוקם, מתקבלת עיר נאה ומאורגנת להפליא, כמיטב מסורת האירגון והסדר של רומי. במרכזה היתה שדרה מפוארת שאורכה 3 ק"מ בקירוב וסביבה היו פרברים שהשתרעו על פני שטח נרחב. ב-17במאי 1101 נכבשה קיסריה על ידי הכוחות הצלבניים של באלדווין ה-1, המלך של ממלכת ירושלים הצלבנית; ב-1251 ביצר לואי ה-9 מצרפת את קיסריה; הצלבנים שלטו בעיר למעלה ממאה וחמישים שנה עד הכיבוש הממלוכי. ב-1265 נפלה קיסריה בידי כוחותיו של הסולטן בייברס שהרס את העיר עד היסוד, ובכך הסתיימה תקופת הפאר של העיר. מאז היא עמדה בשממונה מאות בשנים. העיר נשדדה, ובאבניה עשו שימוש בבניית יפו, עתלית, חיפה ועכו.
בסוף המאה ה-19 הושיבו בה הטורקים פליטים מוסלמים מבוסניה, שבנו כפר דייגים על הריסות העיר הצלבנית וישבו בה עד ימי מלחמת העצמאות.


התיאטרון הרומי
משער הכניסה פונים דרומה, חולפים על פני גן פסלים וממצאים ארכיאולוגיים, והולכים לעבר המבנה המרשים של התיאטרון. נכנסים בעד אחת הכניסות, ויורדים במדרגות לעבר הבמה. משני צידי הבמה מדרגות שמובילות לחדרי ההלבשה של השחקנים. התיאטרון הרומי בקיסריה הוא התיאטרון הקדום ביותר במזרח-התיכון שנשאר בשלמותו. ב-4,000 מושביו ישבו נתיני האימפריה הרומית, וצפו במחזות. התיאטרון המשוחזר ברובו בנוי בצורת חצי מעגל, המקיף את רחבת המקהלה. יש בו שני יציעים, רחבת האורכסטרה רוצפה בטיח דמוי שיש, שחודש פעמים רבות, מאחורי הבמה עמד קיר הסקנה המפואר שנבנה מעמודים בני שלוש קומות ושימש רקע לבמה. במהלך התקופה הרומית שופץ התיאטרון, ומבנהו שונה כמה פעמים. בתחילה הוצגו בתיאטרון מחזות יווניים ורומיים קלאסיים, אחר כך התפתחה בקיסריה הפנטומימה וזכתה לתהילה גדולה. בשלהי התקופה הביזנטית הפך המקום למצודה, וניטש לאחר הכיבוש הערבי.



מזרחית לתיאטרון, ליד שרידי החומה הרומית העתיקה, נראים שרידי ההיפודרום - המגרש הגדול למירוצי סוסים. זהו מבנה עגול שהכיל 20,000 מקומות ישיבה, שהמירוצים נערכו במרכזו. המבנה הוקם במאה השנייה לספירה, ונערכו בו מירוצי מרכבות.

הטיילת המערבית

יוצאים מתחום התיאטרון, ופונים צפונה לעבר העיר הצלבנית (אפשר ברכב). נכנסים בשער נוסף, ופונים מערבה לכיוון הטיילת. הטיילת היא חלק משרידי האמפיתיאטרון והיא בנויה על חלקו המערבי. ממול נראים המושבים ושרידי הבמה, ממנה צפו נכבדי העיר ושליטיה בתחרויות שנערכו, כן נראים שרידי הבנייה הביזנטית.



לחץ להגדלה

לחץ להגדלה

ארמון הצוק
 הולכים על הטיילת לכיוון דרום, עד לשונית שיצרה חצי-אי קטן צפונית-מערבית לתיאטרון. כאן נמצאים שרידי ארמון מפואר מהתקופה הרומית והביזנטית, וממערב חצובה בסלע בריכה. יש הסוברים כי הבריכה שימשה שוק דגים עירוני. בעת כתיבת שורות אלה, עבודת השחזור והחפירות במקום בעיצומן, וכבר שוחזרו באר המים ושדרות העמודים.



לחץ להגדלה

לחץ להגדלה


לחץ להגדלה

לחץ להגדלה

העיר הביזנטית
מ"ארמון השונית" חוזרים לתחילת הטיילת, ופונים מזרחה לעבר האזור הביזנטי. כאן נחשפו חלקים ממערכת הרחובות של העיר מהתקופות הרומית והביזנטית. הרחובות חוצים זה את זה בצורת שתי וערב. ניתן לצפות כאן ברצפות פסיפס שפיארו את הבתים ובבית-המרחץ הציבורי מהתקופה הביזנטית. זהו בית-מרחץ מפואר, שחלקו הדרומי נבנה מעל קמרונות ששימשו מחסנים, ואחד מהם שימש מקדש לאל מיתרה במאות השנייה והשלישית לספירה.



לחץ להגדלה

לחץ להגדלה


לחץ להגדלה

לחץ להגדלה

הנמל
מהאזור הביזנטי חוזרים לכיוון הטיילת, ונכנסים לעיר הצלבנית דרך הכניסה הדרומית-מערבית, ופונים לאזור הנמל. הורדוס השקיע מאמצים רבים בהקמת נמל סבסטוס-אוגוסטוס, ובנה נמל מלאכותי גדול שכלל מעגן חיצוני עם שובר גלים באורך 400 מטר, מעגן פנימי חפור בחלקו ורציף בנוי. לאורך הרציף נקבעו עמודים עם חורים לקשירת הספינות. יוסף פלביוס, ההיסטוריון של התקופה, מספר כי הוא מקים "...בניין מוצק אשר לא עצר הים כוח להרסו..." הנמל הפך לנמל הגדול ביותר בחלק המזרחי של הים-התיכון. היה זה נמל עמוק מים, עם רציפים נוחים לפריקה וטעינה, ששימש מרכז סואן לייצוא ולייבוא. גם אבני השיש והגרניט בהן השתמשו להקמת בנייני הפאר והפסלים הובאו בדרך הים מרומא וממצרים. דרך נמל זה גם הגיעו בעת המרד הגדול תגבורות של ליגיונות רומיים ששלטו בארץ-ישראל. היום לא נותר הרבה מנמל הורדוס שנפגע קשה ברעש אדמה שפקד את האזור ב130- לספירה. הנמל שקע, ושובר הגלים נהרס, ורק שרידים ממנו נותרו. הנמל שופץ בימי הקיסר אנסטסיוס (518-491), נהרס שוב בתקופה הערבית ושופץ מחדש בתקופה הצלבנית. לצד הנמל העתיק הוקם, לאחר קום המדינה, נמל דייגים חדש המשמש מעגן לספינות וסירות דיג. המזח החדש נבנה בשיטה מקורית, שהפחיתה בהרבה את הוצאות בנייתו. במקום הטביעו ספינת מעפילים ישנה, וסביבה יצקו את קירות המזח החדש.



לחץ להגדלה

לחץ להגדלה


לחץ להגדלה

לחץ להגדלה

העיר הצלבנית במת המקדש
מאזור הנמל עולים לכיוון במת המקדש זהו האזור בו התקיימו לאורך תקופה של מאות שנים מקומות הפולחן למרות השינויים התרבותיים שחלו בעיר. הולכים בשביל המוביל מזרחה וממנו על גשר העץ פונים צפונה לאזור במת המקדש, אל אזור המקום בו נמצאת היום נקודת התצפית. בימי הורדוס עמד כאן על במה מוגבהת מקדש מפואר לכבודם של רומא ואוגוסטוס. מאוחר יותר ניבנו באזור הקתדרלה הביזאנטית, מסגד גדול בתקופה הערבית וכנסיה בתקופה הצלבנית הניכרת בקירותיה המעוגלים. אלו הם שרידי כנסיה שהמלך לואי ה-9 החל בהקמתה במאה ה-9 אך עוד בטרם שבנייתה הסתיימה התמוטטו קירותיה אל תוך הקמרונות שמתחתיה אותם הורדוס בנה כמחסני נמל. הקתדרלה הביזאנטית נהרסה בידי צאלח א-דין ב-1187. 
 



החפיר
מאזור במת המקדשים פונים מזרחה צפונה לעבר המגדל בחומת העיר. בכניסה למגדל ניתן להבחין יפה בין השרידים ההרודיינים המעודנים שבחציבתם וליטושם הושקעה עבודה, לבין אבני הכורכר הגסות מהתקופה הצלבנית. בסמוך למגדל המזרחי מבחינים בשרידי בתים ומבני קשתות, כמו כן, מבחינים בשתי קשתות שהם חלק ממתחם השערים שהגנו על העיר. בין שתי הקשתות ירד סורג וסגר את הפתח. כמו כן דלתות עץ כבדות ננעלו כאן על בריח שנכנס לתוך גומחות רבועות שקבועות פנימה למשקופים. מבני הקשתות מאפיינים את הבנייה הצלבנית. קיסריה בוצרה שלוש פעמים על ידי הצלבנים ונכבשה שלוש פעמים על ידי המוסלמים. הביצורים האדירים שנותרו נבנו על ידי לואי ה-9 לצד החומות של המגדל הצלבני רואים כאן בברור את תעלת החפיר שתחתיהן. אורך החומה כ-990 מ' גובהה כ-35 מ' ורוחב החפיר 9 מ'. בחפיר תכננו הצלבנים שרגילים היו לאקלים עם משקעים מרובים, לאסוף את מי הגשמים ולייצור מהם תעלות מים להגנה מפני הפולשים. עד מהרה הם גילו שהאקלים כאן שונה והחפיר נותר יבש.



לחץ להגדלה

לחץ להגדלה


לחץ להגדלה

לחץ להגדלה

תל שרשון
מצפון לשער המזרחי נמצא תל שרשון באזור זה שכן הרובע היהודי של העיר ובאזור התגלו שרידי בית הכנסת. סבורים שזהו בית הכנסת שבגללו פרצה הקטטה בין היוונים והיהודים שהייתה הניצוץ שהוליד את נס המרד הגדול ברומאים.



לפני שיוצאים מן העיר וממשיכים הלאה, זו העת להפוגה וצפייה במיצגים המרשימים בנמל קיסריה ובסיור מהנה בין הגלריות המסעדות והחוף המורשה לרחצה בקיץ.  בחורף הוא נחלתן הציפורים - עופות המים שבאות לפוש בו. ניתן לצפות בו בציפורים שצדות דגיגים דוגמת השחפיות השחפים, ועופות מים אחרים. 



לחץ להגדלה

לחץ להגדלה

מסע בזמן בנמל
קיסריה מרכז המבקרים מסע בזמן לוקח את המבקרים בנמל קיסריה למסע קסום בזמן למקום בו העבר והעתיד נפגשים. בצפייה במצגות השונות פוגשים ומכירים את האנשים שהפכו את קיסריה למה שהיא. בחוויה קולנועית מרתקת נחשפים לתרבויות השונות ששלטו בעיר במהלך ההיסטוריה מן התקופה ההרודיאנית, דרך התקופה הרומית, ביזנטית, ערבית, צלבנית, ועד ימי ראשית הציונות
.  



לחץ להגדלה

לחץ להגדלה

אחרי בילוי מהנה במרכז המבקרים ובאטרקציות שבמקום חוזרים אל השער המזרחי של החומה ויוצאים מהעיר. ממול נמצא גן הפסלים. והרחוב הביזאנטי. אחרי הרומאים שלטו בקיסרי הביזאנטים - הרומאים הראשונים שקיבלו את הדת הנוצרית. השריד המעניין ביותר מאותה תקופה היא רצפת הפסיפס מהכנסייה הביזאנטית. בכניסה לעיר הצלבנים ברחוב מהתקופה הביזאנטית המרוצף פסיפס ניצבים שני פסלים גדולים חסרי ראש. פסלים אלה נתגלו בשנת 1951 ממזרח לחומה הצלבנית פסל אחד עשוי שיש לבן הוא מהמאה השלישית או הרביעית מתאר דמות אל. הפסל השני עשוי אבן פרופיר אדומה התגלה גם ללא גפיים. אבני הפרופיר נחצבו במצרים על ידי עבדים ואסירים שנידונו לעבודות פרך ויועדו לפסלי אלים וקיסרים. הסברה שפסל זה מתאר את דמותו של הקיסר הרומי הדריאנוס ששהה בארץ במחצית השניה של המאה הראשונה. סמוך לרחוב הביזנטי נמצא המרכז לתרבות היין של יקבי קיסריה.

אמת המים
לאחר הביקור בעיר העתיקה נוסעים לכיוון האמה הרומית שנחשפה בחולות. נוסעים בכביש המרכזי בקיסריה ובפנייה שמאלה לשכונה 2 ממשיכים עם הכביש עד האמה. ניתן לטייל לאורכה. אמה זו, שהובילה מים ממעיינות נחל תנינים לקיסריה בנוייה אבן ונמשכת לאורך קילומטרים רבים. הרומאים נאלצו להביא מים ממרחקים כדי לספק את צרכי העיר הגדולה שבתקופות מסוימות הגיע מספר תושביה ל100- אלף נפש. לצורך הקמת המנהרה נאלצו הרומאים לחצוב מחילות ולבנות גשרים כדי לשמור על שיפוע אחיד למים. הייתה זו עבודה הנדסית מסובכת למדי. בצד המערבי של האמה ישנן כתובות רומיות של הלגיונות השני והעשירי, שעבדו בתיקון האמה בתקופת הקיסר אדריאנוס. מסיירים לאורך האמה צפונה. בסוף הקיץ פורחים פה מקבצים של חבצלות הים.



במידה וקיים רכב להקפצה, ניתן להמשיך בהליכה עד לנחל תנינים, תל תנינים ושמורת תנינים. למי שאין רכב שכזה אפשר ללכת לאורך האמה כברת דרך לחזור חזרה למגרש החנייה. מתאים לסיים את הטיול בשיר 'בדרך לקיסריה' מאת חנה סנש הצנחנית הארצישראלית, חברת קבוץ שדות ים הסמוך, שצנחה באירופה הנאצית ונפלה בשבי והוצאה להורג. שיריה נותרו נר לזכרה. "אלי, אלי שלא ייגמר לעולם. החול והים, רשרוש על המים, ברק השמים. תפילת האדם..."

מי בנה את אמת-המים אל קיסרי/ זאב וילנאי
כך סיפר בשנת 1925 אחד מערביי הסביבה אם תלך בעקבות אמת המים מההרים מערבה אל קיסריה, תראה כי בתחילתה בנויים שלושה צינורות חרס. אם תמשיך דרכך הלאה על אמת המים, תראה שצינור אחד נעלם ונשארו רק שנים, והלאה מזה תראה באמת-המים רק צינור אחד הנמשך עד קיסרי. מדוע בהתחלה היו שלושה צינורות , ואחר כך שנים ולבסוף רק צינור אחד? הערבים מספרים: בימי קדם היתה למלך קיסריה בת יפהפיה אין כמוה בכל הארץ. באו אליה שלושה אנשים: יהודי, מוסלמי ונוצרי ובקשו את ידה. ובת המלך טובת-לב ואינה יודעת במי לבחור, כולם חביבים ויקרים לה. ותבוא אל אביה ותספר לו מה שקרה. ויאמר לה המלך: בתי! הלא יודעת את שדואג אני לשלום כל אזרחי ישראל בלי הבדל דת וגזע. והיה כי תקחי את היהודי לאישך, יכעסו עלי המוסלמים והנוצרים, ואם תנשאי לנוצרי, ארגיז בזה את היהודים והמוסלמים. ולכן, בתי שמעי לעצתי. הלוא יודעת את שבעירנו מי הבארות מלוחים ושם לרגלי ההרים מעיינות שמימיהם טעימים. אמרי איפוא לשלושת האנשים: אשר יביא לראשונה מים חיים ממעיינות ההרים אל קיסריה, לו אנשא לאשא! - ותעש בת המלך כן. ויצאו שלושת הבחורים: היהודי, המוסלמי והנוצרי, אל מעיינות ההרים ויתחילו לבנות אמת-מים ולהניח בה צינורות. כל אחד - צינור. אחרי זמן מה עיף אחד מהם ויסתלק מן העבודה, והנשארים המשיכו בהנחת שני צינורות באמת המים. עד מהרה ראה גם השני שלא יוכל להתחרות עזב גם הוא את העבודה והתיאש. וישאר רק השלישי והוא אשר הביא לראשונה מים חיים לקיסרי, וישא את בת המלך. ואם תשאלני מי אותו בחור מצליח - יהודי, מוסלמי או נוצרי, באללה נשבעתי, לא אוכל להגיד לך....


תחנת מידע
גן לאומי קיסריה - 04-6361358
מוזיאון עתיקות קיסריה - קיבוץ שדות ים 04-6364470 04-6364367
בית חנה סנש - 04-6364366
גלריית גל הזכוכית - מפעל לייצור זכוכית אמנותית - 04-6361890
מוזיאון רקאנטי (קיסריה החדשה) 04-6360588
צלילה בפארק הארכיאולוגי - 04-6361787
מועדון חוף קיסריה (חוף רחצה בעיר העתיקה) -04-6361441
גולף קיסריה -046361172
לי ים קיסריה (ספורט ימי) 04-6360765
כיף ים (שיט) שדות ים (04-6364453
אוכלים
ארמון הורדוס - 04-6361103
יקבי קיסריה - 04-6264644
מצודת הנמל - 04-6361787
צ'רלי - 04-6363050
פונדק הצלבנים - 04-6361676
קפה מסעדה - 04-6260464
לנים
מלון דן קיסריה - 04-6269111
מרכז לחינוך וספורט ימי - 04-4364394
כפר הנופש חופשונית - 04-6362927

אתרים נוספים
מוזיאון שדות ים מוצגים בו ממצאים ארכיאולוגים שנמצאו בקיסריה. עמודי שיש, כדים, מטבעות יהודיות עם סמלי הספנות הקדומה, קטעי כתובות יווניות וכותרות עמודים. החדר על שם חנה סנש הנמצא בסמוך משמש יד לזכרה






תגובות

סה"כ 1 תגובות.



1 קיסריה
צביה  (May 31, 2011)